זיטון נ' הפניקס חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1.עסקינן בתאונת דרכים נטענת מיום 7.9.12 בשדרות בן גוריון בבת ים. טוענת הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") לכך שכלל לא היה מגע בין רכבה לבין רכבו של התובע ועל כן מחלוקת בין הצדדים באם אכן אירעה תאונת דרכים והיה מגע בין הרכבים אם לאו.

2.על פי הנטען בכתב התביעה נסע התובע בשעות הערב לכיוון צפון. לפניו הייתה כיכר ורכב עצר לפניו. התובע עצר אחרי רכב זה כאשר הנתבעת שנסעה מאחורי רכבו לא שמרה מרחק ופגעה ברכבו בפגוש האחורי מצד ימין.

3.על פי הנטען בכתב ההגנה, הנתבעת כלל לא פגעה ברכב התובע ועל כן לא נגרם כל נזק. כמו כן, הנזק המתואר על ידי התובע אינו מתאים לתאונת חזית אחור.

4.לאחר ששמעתי טענות הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם הגעתי למסקנה לפיה דין התביעה להידחות וזאת מהטעמים הבאים:

א.עסקינן בשתי גרסאות סותרות כאשר מחד גיסא טוען התובע שהנתבעת פגעה ברכבו מאחור ומאידך גיסא טוענת הנתבעת שלא הייתה כל פגיעה ברכב התובע. הלכה היא שמקרה שבו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות שמעלים הצדדים שקולות, יפעל הספק לחובת התובע (ר' לדוג' ע"א 8385/08 מועצה מקומית סאג'ר נ' סונול (פורסם בנבו).

ב.התובע הדגים במהלך עדותו פגיעה "קלאסית" של נזק קדימה אחור כאשר רכב הנתבעת עמד בדיוק מאחורי רכבו ופגע בו מאחור. מעיון בתמונות הנזק ברכבו של התובע (ר' ת/2) ניתן להבחין בנזק לפינה הימנית התחתונה בפגוש האחורי. התובע מציין שהנקודה שנחזית בתמונה בפגוש האחורי אינה קשורה לתאונה (ר' עמ' 2 ש' 20 לפרוטוקול). לא ניתן להבחין בנזק כלשהו לרכב הנתבעת (ר' ת/1). הטענה לכך שלנתבעת נגרם נזק לרדיאטור ונשפכו ממנו מים, כאמור בתמונה שסומנה ת/1, לא הוכחה על ידי התובע ואינה מתיישבת עם זאת שלא ניתן להבחין כלל בנזק ברכבה של הנתבעת ואחת כמה וכמה לנזק כה משמעותי אשר יוביל לפגיעה ברדיאטור. כמו כן, טענה זו אינה מתיישבת עם טענת הנתבעת לכך שהמשיכה בנסיעה, טענה שלא נסתרה. לפיכך, סבירה בעיני טענת הנתבעת לכך שכתם המים שניתן להבחין בו בת/1 אינו קשור לרכבה.

ג.אך לאחר שהתובע נשאל על ידי ביהמ"ש כיצד הינו מסביר הנזק שנגרם לרכבו בהתחשב באופן בו הציג התאונה כמפורט לעיל, השיב שיכול להיות שהנתבעת עמדה בזווית ולא בדיוק מאחוריו (ר' עמ' 1 ש' 22 לפרוטוקול). אשת התובע לא יכלה ליתן לכך הסבר (ר' עמ' 3 ש' 1-2 לפרוטוקול).

ד.בהתחשב באופן קרות התאונה כפי שהוצג על ידי התובע ובהתחשב בנזק הנטען ברכבו, לא מצאתי שיש בהסבריו של התובע בכדי להבהיר כיצד ומדוע נגרם הנזק דווקא בפינה הימנית קדמית תחתונה ולא במרכז רכבו מאחור.

ה.לא זו אף זו, מקובלת עלי טענת נציג הנתבעת 1 בסיכומיו שטען שהנזק ברכבו של התובע מתאים לפגיעה בעמוד או בחפץ נמוך ולא לפגיעה חזית אחור "קלאסית".

ו.הנני ער לכך שהנתבעת לא זימנה לעדות את חברתה אשר הייתה עמה ברכב, אך לאור זאת שלא מצאתי כל התאמה בין גרסתו של התובע לאופן קרות התאונה לבין הנזק אשר נגרם לרכבו, איני סבור שיש ליתן לכך משקל בהתחשב במסקנה אליה הגעתי.

ז.מהנימוקים המפורטים לעיל, מקבל אנכי את גרסתה של הנתבעת לכך שלא היה כל מגע בין רכבה לבין רכבו של התובע והתאונה, כפי שתיאר התובע, כלל לא ארעה.

5.לסיכומו של דבר, הנני דוחה את תביעתו של התובע ומחייב את התובע בהוצאות הנתבעים בסך של 200 ₪ לכל נתבעת. הסכום ישולם תוך 30 יום מהיום. במידה והסכום לא ישולם במועד הנקוב לעיל, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6.הנני מיידע את הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי מרכז-לוד וזאת תוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט תמוז תשע"ג, 27 יוני 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: